פונדקאות מאמר אקדמי
במאמר אקדמי זה נדון על המושג, סוגי פונדקאות, פנייה לתחום,היבטיים מוסריות, חוקים והלכתיים.
פונדקאות הסדר אישה שמסכימה להרות ולשאת הריון עבור אישה אחרת, אשר תקבל את התינוק ותגדל אותו לאחר הלידה.
קיימים שני סוגי פונדקאות:
פונדקאות מלאה (פונדקאות הריונית) - נשיאת עובר על ידי אישה הפונדקאית אשר נוצר במיצית שלא שלה, אלה של האם המיועדת או תורמת.
קיימות מספר סיבות לתרומת ביציות. מתבצע בשאיבת ביציות בטיפולי פוריות ומועברות בהסכמה תחת מגבלות המחוקק.
פונדקאות חלקית (פונדקאות מסורתית) - הפריית אישה בדרך הזרעה מלאכותית על ידי גבר והילוד יימסר על פי הסכם, תמורת תשלום או התנדבות.
בספרות העברית נקראת גם תחליפאות או האישה נקראת אם תחליפית.
פנייה לפונדקאות מתבצעת ממספר סיבות בהם זוגות או יחידים לא מסוגלים.
אחת מהסיבות יכול להיות סיבות גופניות או נפשיות, נשים שעלולות לסכן את בריאותן, סבלו מבעיות בריאותיות או טיפולי פוריות כושלים.
סיבה שנייה יכולה להיות היעדר בת זוג כגון אצל זוגות גברים חד מיניים.
לפונדקאות קיימים מספר היבטיים:
לפונדקאות היבט מוסרי מורכב. הפונדקאית עוברת תהליך רפואי מורכב ועם סיכון בריאותי כחלק מהריון הפרייה חוץ גופית, טיפולים והורמונליים.
כחלק מהסכם הפונדקאית מוותרת על חירותה, פיקוח קפדני על אורחות חיים המהלך הריון ולפעמיים גם מעבר למקום מגורים אחר.
בסוף התהליך הילוד עובר להורים מיועדים. היבטים אלו גרמו למדינות שונות לא לאפשר הליכי פונדקאות במדינתם.
מבחינת היבטים חוקיים בגלל הדעות השונות במדינות ברחבי העולם הביאו אותם לחוקק חוקים ותקנות השונות בין מדינה למדינה.
קיימות מדינות בהם הפונדקאות אסורה לחלוטין, אחרות מותרת אך במגבלות שונות.
למשל בקנדה ובריטניה אסור פרסום שירותי פונדקאות ואסור לקבל שכר תמורתם.
מבחינת היבטים הלכתיים וההלכה היהודית וסוגיות תחילת החיים. הדיון ההלכתי בנושא הפרייה מלאכותית התנהל בטרם לדיון והנוגעות לפונדקאות.
פסקי ההלכה דנים בשאלות של הגדרת הורות ומשליכה על מצצות כיבוד אם ואב. בנוסף שאלות הצורך בגיורו כאשר הפונדקאית אינה יהודייה ועליו לעבור גיור קטנים.
במאמר אקדמי זה נדון על המושג, סוגי פונדקאות, פנייה לתחום,היבטיים מוסריות, חוקים והלכתיים.
פונדקאות הסדר אישה שמסכימה להרות ולשאת הריון עבור אישה אחרת, אשר תקבל את התינוק ותגדל אותו לאחר הלידה.
קיימים שני סוגי פונדקאות:
פונדקאות מלאה (פונדקאות הריונית) - נשיאת עובר על ידי אישה הפונדקאית אשר נוצר במיצית שלא שלה, אלה של האם המיועדת או תורמת.
קיימות מספר סיבות לתרומת ביציות. מתבצע בשאיבת ביציות בטיפולי פוריות ומועברות בהסכמה תחת מגבלות המחוקק.
פונדקאות חלקית (פונדקאות מסורתית) - הפריית אישה בדרך הזרעה מלאכותית על ידי גבר והילוד יימסר על פי הסכם, תמורת תשלום או התנדבות.
בספרות העברית נקראת גם תחליפאות או האישה נקראת אם תחליפית.
פנייה לפונדקאות מתבצעת ממספר סיבות בהם זוגות או יחידים לא מסוגלים.
אחת מהסיבות יכול להיות סיבות גופניות או נפשיות, נשים שעלולות לסכן את בריאותן, סבלו מבעיות בריאותיות או טיפולי פוריות כושלים.
סיבה שנייה יכולה להיות היעדר בת זוג כגון אצל זוגות גברים חד מיניים.
לפונדקאות קיימים מספר היבטיים:
לפונדקאות היבט מוסרי מורכב. הפונדקאית עוברת תהליך רפואי מורכב ועם סיכון בריאותי כחלק מהריון הפרייה חוץ גופית, טיפולים והורמונליים.
כחלק מהסכם הפונדקאית מוותרת על חירותה, פיקוח קפדני על אורחות חיים המהלך הריון ולפעמיים גם מעבר למקום מגורים אחר.
בסוף התהליך הילוד עובר להורים מיועדים. היבטים אלו גרמו למדינות שונות לא לאפשר הליכי פונדקאות במדינתם.
מבחינת היבטים חוקיים בגלל הדעות השונות במדינות ברחבי העולם הביאו אותם לחוקק חוקים ותקנות השונות בין מדינה למדינה.
קיימות מדינות בהם הפונדקאות אסורה לחלוטין, אחרות מותרת אך במגבלות שונות.
למשל בקנדה ובריטניה אסור פרסום שירותי פונדקאות ואסור לקבל שכר תמורתם.
מבחינת היבטים הלכתיים וההלכה היהודית וסוגיות תחילת החיים. הדיון ההלכתי בנושא הפרייה מלאכותית התנהל בטרם לדיון והנוגעות לפונדקאות.
פסקי ההלכה דנים בשאלות של הגדרת הורות ומשליכה על מצצות כיבוד אם ואב. בנוסף שאלות הצורך בגיורו כאשר הפונדקאית אינה יהודייה ועליו לעבור גיור קטנים.
